נכתב בתאריך
21 בנובמבר 2011;
שייך לנושאים
דברי תורה והגיגים, מה בוער |
תגובות »
בחודשים האחרונים מפרסם עיתון הארץ סדרת כתבות (בעיקר מאת יאיר אטינגר) ומאמרי דעה על נושאים הקשורים ביהדות, אורתודוקסיה, רבנות וכיוצא באלה, ובקיצור על מה שהם רואים כהקצנה דתית בתוך החברה החרדית והדתית וכתוצאה מכך גם מחוצה להן. בין השאר מתייחסים שם לאפליית נשים וכך מקשרים את העניין ל"גל העכור" של יוזמות החקיקה הנחשבות ימניות, כגון חוק לשון הרע (שאחד מיוזמיו הוא חבר הכנסת ה"ימני" – באותה מידה שהוא "שמאלני" – מאיר שטרית מקדימה).

יש הרבה דברים רעים לומר על התנהלות התקשורת בזמן האחרון, שבו האזנה תמימה לרצועת האקטואליה בבוקר עלולה לגרום נזק משמעותי לשלוותו של האדם הסביר. כך למשל הקישור הזה בין ההקצנה הדתית לבין החקיקה הימנית הוא בעיקר תוצאה של פרנויית השמאל ופחות שיקוף של המציאות, לדעתי (כביכול "חרדים נגד נשים" + "ימנים נגד שמאלנים" = "כולם נגדנו, הדמוקרטים האחרונים"). אבל ברשותכם אנתק כעת את הקשר הזה ואעיר בקצרה משהו בהקשר הדתי בלבד (להלן אדבר באופן כללי על "חילונים" ו"דתיים", למרות החסרונות הידועים שיש בהכללה זו).
להמשך הקטע »
נכתב בתאריך
17 באוקטובר 2011;
שייך לנושאים
סקירות וביקורות |
תגובה אחת »
ספרות המקרא מתארת את התהוותו של עם ישראל, והיא מוסרת בפירוט את תולדותיהם של אבות האומה, את דברי הנביאים, את חוקי הכוהנים ואת מעשי השופטים והמלכים שהעמידה. תשומת לב מועטה מוקדשת בה למי שנדחק, בכוונה תחילה או מבלי משים, אל קצה החברה או אל מחוצה לה: העניים, החולים, פורעי החוק, פורצי הנורמות המיניות. גם חוקרי המקרא לא הטו אוזן לקולם של אותם אנשי שוליים, על אף הפוטנציאל העשיר שנושא זה טומן בחובו – הן מבחינת תרומתו האפשרית להבנת החברה הישראלית הקדומה, הן מבחינת הערך התרבותי שבעצם הניסיון לחתור נגד הזרם המרכזי והרשמי ולפנות אל האחר ואל החלש באשר הם.
את החלל הזה בא למלא ספר חדש מאת נחום אברהם: "אנשי שוליים בתקופת המקרא: ריקים ופוחזים, מצורעים, הומוסקסואלים, זונות וקדשות", הרואה אור במסגרת ספריית האנציקלופדיה המקראית של מוסד ביאליק. סדרה זו מוכרת לכל סטודנט למקרא ואף לקהל הרחב, בזכות ספרים חשובים ומשפיעים כגון "קריאה ספרותית במקרא" מאת אוריאל סימון, "ביקורת נוסח המקרא" מאת עמנואל טוב ועוד רבים וטובים. הנושא המסקרן העומד במרכז הספר והאכסניה המכובדת המארחת אותו מעוררים אפוא ציפיות גבוהות ביותר.
להמשך הקטע »
נכתב בתאריך
12 באוקטובר 2011;
שייך לנושאים
מה בוער |
תגובות »
הערב פורסם באופן מפתיע בכלי התקשורת שכחמש שנים לאחר נפילתו בשבי, חתמו ישראל וחמאס על הסכם ולפיו ישוחרר גלעד שליט משביו ותמורתו תשחרר ישראל כאלף מחבלים. ככל הנראה, ההסכם יאושר בממשלה והדבר יתבצע בשבוע הקרוב.

אם אכן תצא התכנית לפועל, תזכה משפחת שליט ובנה גלעד לשמחה שאין לתאר, ועמם ישמחו גם המוני בית ישראל החרדים בכל לבם לגורלו של גלעד שליט, משתתפים בכאבם של בני משפחתו ומייחלים לשובו בשלום. זמן לא רב לאחר מכן, יירצחו ככל הנראה בני אדם אחרים על ידי המחבלים שישוחררו, כפי שקרה בעבר וכפי שידוע לכל. תהיה זו אירוניה נוראה אם במהלך מרדף אחר המחבלים, על מנת להחזירם לכלא, שוב יילקח חייל ישראלי בשבי, וחוזר חלילה. חלילה וחס.
להמשך הקטע »
נכתב בתאריך
10 באוקטובר 2011;
שייך לנושאים
סקירות וביקורות |
תגובה אחת »
בבית הכנסת של סבי ניגש אלי אחד המתפללים, שהבחין בספר המונח על שולחני. "לך תמיד יש ספרים מעניינים", החמיא לי, תוך שהוא נוטל לידיו את ספרי. האיש הביט בכריכה ומיהר להחזיר את הספר למקומו, ספק מאוכזב ספק מבוהל. "הרב שג"ר", הוא אמר, כאילו שתי המילים הללו כבר אומרות הכל. ואכן, היה זה ספר חדש שנאסף מתוך הכתבים שהותיר מורי ורבי, הרב שמעון גרשון רוזנברג זצ"ל: "בצֵל האמונה – דרשות ומאמרים לחג הסוכות", בעריכת ידידי ישי מבורך.
מה יש בו ברב שג"ר, שגם היום – כארבע שנים לאחר מותו – מרתיע רבים וטובים, ובה בעת מושך אליו רבים וטובים לא פחות? לו ניתן היה להשיב על שאלה זו במילה אחת, הייתה זו המילה כנות. לא רבים כיום האנשים, ודאי הרבנים, המוכנים להודות כפי שהוא הודה באחת מהדרשות בספר:
אני אינני מקבל את ההוויה. אני ממורמר עליה וחי בפיצול מתמיד – סרבן של הוויה. האופטימיזם והאמונה נראים בעיני ככניעה, ומהייסורים אני שואב את משאבי.
להמשך הקטע »
נכתב בתאריך
7 באוקטובר 2011;
שייך לנושאים
דברי תורה והגיגים |
תגובות »

יום הכיפורים מגיע כל שנה בהפתעה. למרות התאריך הקבוע, למרות אלול, למרות ראש השנה. זו לא הפתעה מהסוג של מסיבת יום הולדת, אלא יותר מהסוג של הקפצה באמצע הלילה בצבא. לא מלבב, אבל גם לא נורא; נעשה את זה, לא שיש ברירה. אנחנו מתורגלים לזה וסוף סוף בשביל זה אנחנו כאן. ואחר כך נמשיך לישון. (או שלא?).
נזכרתי במדרש, על ראש השנה אמנם, אבל כוחו יפה גם לענייננו. במדרש תהלים, שנה ר' הושעיא: גזרו בית דין למטה ואמרו: היום ראש השנה – הקדוש ברוך הוא אומר למלאכי השרת: העמידו בימה! העמידו סניגורין! העמידו סקיפטורין! שגזרו בית דין של מטה ואמרו: היום ראש השנה!… נמלכו בית דין לְעַבֵּר השנה והעבירוהו למחר – הקדוש ברוך הוא אומר למלאכי השרת: העבירו בימה, העבירו סניגורין, העבירו סקיפטורין, שגזרו בית דין של מטה ואמרו: למחר ראש השנה. ומה טעם? כי חק לישראל הוא, משפט לאלהי יעקב (העתקתי מימים נוראים לעגנון, ספר ראש השנה, עמ' יט).
להמשך הקטע »