Archive for מאי, 2015

0

ויקרא כו: במה אפשר להתנחם?

פרק כו ברובו אינו נעים לקריאה. החלקים החיוביים והמבטיחים שלו, שנזכה להם אם נלך בחוקות התורה, מתגמדים לעומת רצף הקללות הנוראות המאיים לרבוץ עלינו אם נבחר באפשרות האחרת. כמו בחוזי ברית מן המזרח הקדום, המעגנים את מחויבותו של שליט מקומי זעיר כלפי מלך האימפריה הגדול, גם כאן נאמנות מבטיחה הגנה ואילו בגידה תוביל לחורבן. אך […]

0

ויקרא כא: עוד על הקדושה

קהל היעד של פרק כא הוא הכוהנים, שקרבתם הגדולה אל הקודש דורשת מהם לעמוד בסטנדרטים מחמירים יותר משאר הציבור. המגבלות המוטלות על הכוהנים מתחלקות לשני סוגים: מגבלות מעשיות על המשרתים בקודש (פסוקים א-טו); ומגבלות גופניות, הקובעות מי בכלל יוכל לשרת בקודש (פסוקים טז-כג). שני סוגי המגבלות מעוררים בעיות בעבור הקוראים בני זמננו. האיסור על בעלי […]

0

ויקרא טז: למי נועד יום הכיפורים?

מהו יום הכיפורים? ומהו בכלל כיפור? דעה רווחת היא שכפרה פירושה כיסוי. אכן, במקרא כפירה (בבניין קל) היא כיסוי – כמו בציווי לנח: "וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ" (בראשית ו, יד) – אך כיפור(בבניין פיעל) הוא משהו אחר. לפועל כִּפֵּר יש שני שימושים, האחד הוא לשלם כופר, כלומר תשלום או תחליף (ראו למשל שמות ל, יב, טז). כפי שלימד פרופ' […]

0

ויקרא יא: טמא, טהור, אסור, מותר

בהשקפת העולם המקראית, ובפרט הכוהנית, ישנן שתי הבחנות מרכזיות: בין קודש לחול ובין טומאה לטהרה. בין ההבחנות האלה יש יחסים מסובכים, אך כדי לסבך עוד יותר את המצב, נציין עוד הבחנה מקראית וכוהנית: בין מותר לאסור. המונחים 'מותר' ו'אסור' אינם מקראיים, אולם ההבחנה המושגית עצמה היא מאפיין בסיסי של כל מערכת חוקים. באופן מפתיע אולי, אין חפיפה בין […]

0

ויקרא ו: זהירות מדבק

מושג הקדושה ממלא תפקיד חשוב בספר ויקרא, והשורש קד"ש מופיע בו בתדירות גבוהה (כדאי לקרוא על כך בספרו של מורי, פרופ' ברוך שורץ –'תורת הקדושה'). נביט לדוגמה בפרק ו: את קרבנות המנחה והחטאת נדרשים הכוהנים לאכול "בְּמָקוֹם קָדֹשׁ" (פסוקים ט, יט), מפני ששני הקרבנות הללו הם "קֹדֶשׁ קָדָשִׁים" (י, יח, כב). תפקיד קרבן החטאת הוא "לְכַפֵּר […]