0

929 - פרקי תנ"ך

יהושע יט: צדק חלוקתי או כפית כסף בפה?

האם הגרלה היא דרך צודקת לחלוקת קרקעות?

פרק יט מספר על סיומה של חלוקת הארץ לשבטים. קרקע היא משאב מוגבל; להקצאת קרקעות יש השלכות כלכליות, חברתיות ופוליטיות ארוכות טווח. מהם הקריטריונים הנכונים לחלוקה זו? בספר במדבר ציווה אלוהים: "לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו יֻתַּן נַחֲלָתוֹ, אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ" (כו, נד-נה). הקריטריון לגודל הנחלה הוא מספר הנפשות; אך למיקום הנחלה לא נקבעו כל קריטריונים, והוא נקבע באמצעות הטלת גורל.

ההנחה של המחקר הביקורתי היא שהסיפור על חלוקת הארץ באמצעות הגרלה אינו משקף מציאות היסטורית; הוא נכתב במציאות שבה כל שבט כבר ישב באזור מסוים, והוא מספק הסבר ומעניק פשר תיאולוגי ואידיאולוגי לחלוקת הקרקע בין השבטים.

איזה פשר מעניק סיפור ההגרלה לחלוקת הארץ? אפשר להשיב על כך שתי תשובות מנוגדות.

אחיזה של קבוצות מסוימות בקרקעות מסוימות היא בדרך כלל תוצאה של יחסי כוח, של מניפולציות כלכליות ומשפטיות, ולעתים קרובות גם של אלימות פיזית. ההכרה בכך עלולה לערער את עצם הלגיטימיות של האחיזה בקרקע. סיפור ההגרלה עשוי להשיב על הערעור הזה באופן הבא: אם נזכור שההגרלה נעשתה לפי המסופר במקדש, "לִפְנֵי ה', פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד" (יהושע יט, נא), הרי שההגרלה משקפת את רצון האל – ולפיכך התוצאות שלה מוצדקות בהכרח. לפי הסבר זה, עצם העובדה ששבט מסוים מחזיק בקרקע מסוימת מעידה שזהו רצון האל. הערעור על הסדר הכלכלי הקיים כמוהו כערעור על ההחלטה האלוהית.

אולם כשם שסיפור ההגרלה עשוי להצדיק את הסדר הקיים, הוא עשוי גם לשמש באופן הפוך. בעלי הקרקעות המשובחות, ובאופן כללי בעלי הרכוש והכוח, נוהגים לטעון שכל רכושם בא להם בזכות כישוריהם ועבודתם הקשה. העושר שלהם הוא בסך הכל גמול ראוי, המגיע להם בדין. כנגד זה אומר הסיפור המקראי שלפנינו, לפי ההסבר הזה: לא. אתה בסך הכל בר מזל. נולדת להורים הנכונים, למגדר הנכון, לשבט הנכון. שפר עליך גורלך.

ולסיום שתי שאלות למחשבה: כמה מאתנו היו מוכנים להשתתף מחר בהגרלה שתחלק מחדש את הקרקעות בין כל אזרחי המדינה? וכמה מאתנו מאמינים שחלוקת הקרקעות הנוכחית היא תוצאה של מנגנון חלוקה צודק, או לפחות צודק יותר מהגרלה שרירותית?

*

פורסם באתר 929

Facebook Comments

Leave a Reply

%d בלוגרים אהבו את זה: