שלושה סיפורים בתורה מספרים כנראה על אותו אירוע – התגלות אלוהים לאברהם כדי לבשר לו שבקרוב ייוולד בן לשרה אשתו. הגרסה הראשונה (לפי סדר הופעתן) היא "ברית בין הבתרים" בפרק טו. הגרסה השנייה היא "ברית המילה" בפרק יז. הגרסה השלישית נמצאת בפרק יח, ואין בה ברית אלא ארוחת צהריים. נדמה שהיא מציגה את התיאור האנושי ביותר של אלוהים.
אברהם "יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם" (יח, א), ולפתע רואה "שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים" (פס' ב). הוא מארגן מיד ארוחה טובה ("חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר", פס' ח), וכך מלמד דורות של יהודים מהי הכנסת אורחים ראויה. אולי רק כאשר אחד הזרים שואל אותו היכן שרה ומודיע: "שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ" (פסוק י) – אולי רק אז מבינים אברהם ושרה שהאורחים שלהם אינם באמת אנשים.
לאחר שהודיעו לאברהם ושרה שבקרוב יהפכו לאבינו ואמנו, שלושת "האנשים" מתפצלים: "וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה, וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי ה'… וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב" (יח, כב – יט, א). שני המלאכים הלכו לסדום לבדוק "הַכְּצַעֲקָתָהּ" (יח, כא) ולבקר בבית לוט. ואלוהים נשאר להודיע לאברהם על המשך התכנית, או ליתר דיוק – כיאה לאל כה אנושי – לשמוע מה דעתו של אברהם על המשך התכנית.
*