בראשית כ: אין להם אלוהים

כשאבימלך מלך גרר מגלה שהאישה שחטף לארמונו אינה אחותו של אברהם אלא אשתו, הוא מזדעזע: "מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ עָשִׂיתָ עִמָּדִי… מָה רָאִיתָ כִּי עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה"?! (כ, ט-י).

אברהם עונה שתי תשובות. הראשונה: "כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי" (כ, יא). אנשים שאינם יראי אלוהים, אומר אברהם, מסוגלים להרוג אדם כדי לחטוף את אשתו. יש להם מוסר מעוות: משכב עם אישה נשואה חמור בעיניהם מרצח. אברהם חשש שאנשי גרר הם כאלה ולכן הציג את שרה כאחותו, מה גם שהיא אכן אחותו למחצה, וזוהי התשובה השנייה.

"יִרְאַת אֱלֹהִים" משמשת כאן ככינוי למוסר אנושי בסיסי. ביטוי מעין זה נשתמר בלשוננו לגבי אנשים שאינם מתחשבים בזולת כלל: "אין להם אלוהים". חובשי הכיפה שבינינו נתקלו בוודאי גם בגרסאות כגון: "דתי ודוחף באוטובוס?!". למרבה הצער בימי קדם וגם בימינו אנשים מאמינים עושים פשעים קלים וחמורים, למרות אמונתם ואף בשם אמונתם.

המחשבה שאדם יכול לנהוג באופן מוסרי בלי להאמין באלוהים היא מחשבה חדשה ונועזת שלא עלתה על דעתם של אבותינו. אבל כיצד אדם יכול להאמין באלוהים ולנהוג באופן בלתי מוסרי? עובדה מצערת היא שדתיוּת ומוסריוּת אינן נחשבות כיום לקטגוריות חופפות. הפיכת המושג "יִרְאַת אֱלֹהִים" לשם נרדף להתנהגות מוסרית היא אתגר עבור כל ירא אלוהים.

*

פורסם באתר 929
פורסם בקטגוריה 929 - פרקי תנ"ך, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.