Archive for the Tag 'ביקורת המקרא'

0

המשמעות של "מתן תורה"

במסורת התלמודית חג השבועות הוא גם חג מתן תורה. אין זה מפתיע שבתורה עצמה הוא אינו כזה, בעיקר משום שקביעת חג לכבוד התורה מתייחסת אל התורה מבחוץ, כעובדה קיימת, כיצירה שלמה ומוגמרת – אבל התורה אינה מתייחסת כך לעצמה ולכן אינה קובעת חג לכבוד הופעתה שלה. זוהי דוגמה אופיינית ליחס שבין ספרות המקרא וספרות חז"ל, […]

0

פרשת ויקהל: לשכוח את העגל

מה בין המשכן לעגל? מדוע בניית בית לאלוהים וריהוטו בכלי זהב מוצג כתכלית נעלה, ואילו ייצוגו של אלוהים בדמות בעל חיים מוזהב נחשב לחטא חמור? ומתי בדיוק ארע חטא העגל – לפני הציווי על המשכן, אחריו ואולי במהלכו? זהו סדר העלילה בכתובים כפי שהם לפנינו: לאחר שמיעת עשרת הדיברות, החוקים והמשפטים, התחייבו בני ישראל לקיימם […]

0

כיצד יכול החוקר הביקורתי להיות גם מאמין מסורתי (על קובץ המאמרים "בעיני אלוהים ואדם")

בעיני אלוהים ואדם: האדם המאמין ומחקר המקרא עורכים: יהודה ברנדס, טובה גנזל, חיותה דויטש. הוצאת בית מורשה בירושלים, 487 עמודים, 74 שקלים מדוע אנשים הם דתיים? ובאופן יותר ספציפי: מדוע יהודים דתיים מקיימים מצוות? התשובה המקובלת היא: כי כך אלוהים ציווה. ומנין לנו שאלוהים ציווה כך? שהרי כך כתוב בתורה. הקשר הלוגי הזה — אלוהים […]

0

דברים ג: תורת ארץ ישראל

משה עומד בערבות מואב ונושא נאום ערב הכניסה לארץ – זהו סיפור המסגרת שבתוכו נמצא הפרק שלנו. הוא מספר בגוף ראשון רבים: "וַנֵּפֶן", "וַנַּעַל", "וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתֵנוּ", ולעתים בגוף ראשון יחיד, תוך שהוא פונה לבני ישראל בגוף שני: "וָאֲצַו אֶתְכֶם", "וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם". מוזר אפוא למצוא בפסוקים ט-יד דברים שאינם מתאימים להקשר […]

0

ויקרא א: היכן נפגשים עם אלוהים

בפסוק הראשון של חומש ויקרא אנו קוראים: "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר". זהו ההמשך הישיר של הקטע האחרון בחומש שמות, שבו מסופר: "וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ, לד). מפסוק זה (ומכתובים נוספים) אנו לומדים שאוהל מועד הוא המשכן – המקום שבו ה' שוכן באופן […]