ארכיון תגיות: המקור הכוהני

פרשת תרומה: לשם מה נועד המקדש

מזה אלפיים שנה כמעט היהדות היא דת ללא מקדש. אולם הדת הישראלית הקדומה, כמו יתר הדתות הקדומות וכמו חלק מהדתות גם כיום, כללה עבודה מקדשית אינטנסיבית ומסועפת. כשם שפרשיות הבריאה מתארות את נקודת הראשית של העולם, את מקורו ואת תכליתו, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה דברי תורה והגיגים, הארץ | עם התגים , , , | סגור לתגובות על פרשת תרומה: לשם מה נועד המקדש

פרשת יתרו: ממלכת כהנים וגוי קדוש

פרשת "יתרו" היא הסיפור המכונן, אם כי לא הבלעדי, של היווצרות הדת המקראית. היא מתארת מעין אמנה חברתית שעם ישראל מקבל עליו מרצון ביוזמת אלוהים. כך אומר אלוהים לעם לאחר שהוציאו ממצרים: "אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים, ואשא אתכם על … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה דברי תורה והגיגים, הארץ | עם התגים , , , , , , , | סגור לתגובות על פרשת יתרו: ממלכת כהנים וגוי קדוש

במדבר כט: לא עונים לטלפון בארוחת ערב

המשפט החוזר בחוקי המועדים שבפרקים כח-כט הוא "מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ". עיקרם של הפרקים הללו הוא עבודת המקדש: לכוהנים נאמר בפירוט מה עליהם לעשות, ואילו לעם נאמר בעיקר מה לא לעשות. מה שמאפיין דבר 'קדוש' … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה 929 - פרקי תנ"ך | עם התגים , , , , | סגור לתגובות על במדבר כט: לא עונים לטלפון בארוחת ערב

במדבר יט: המת כן מטמא והמים כן מטהרים

סיפור המופיע בקובץ המדרשים "פסיקתא דרב כהנא" מתאר את ההסבר הכפול שנתן רבן יוחנן בן זכאי (ריב"ז) לטקס הפרה האדומה. בתשובה לנכרי, שפנה אליו בתמיהה, ריב"ז מפרש באוזניו את טקס הטיהור על רקע טקסים דומים שהיו נפוצים בזמנו. כשם שבכל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה 929 - פרקי תנ"ך | עם התגים , , , , | סגור לתגובות על במדבר יט: המת כן מטמא והמים כן מטהרים

במדבר ט: אחריך באש ובענן

אפשר לסכם את תשעת הפסוקים האחרונים של פרק ט (טו-כג) במשפט אחד: המשכן היה מכוסה בענן ביום ובמראה אש בלילה, ולפי עליית הענן וירידתו ידעו בני ישראל מתי לנוע ומתי לחנות. אם כך מדוע נדרשו תשעה פסוקים? דומה שאין לקרוא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה 929 - פרקי תנ"ך | עם התגים , , | סגור לתגובות על במדבר ט: אחריך באש ובענן

במדבר ד: לראות ולמות

בחלוקת העבודה של בני לוי, משפחת קהת מופקדת על התחום היוקרתי והמסוכן ביותר: כלי המקדש, ובתוכם ארון העדות. הפרוטוקול המפורט קובע שהכוהנים, בני אהרן, יכסו היטב את כלי הקודש, כל כלי בכיסוי הייעודי לו, ורק לאחר מכן יגיעו הלוויים. כה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה 929 - פרקי תנ"ך | עם התגים , , , , | סגור לתגובות על במדבר ד: לראות ולמות

ויקרא כו: במה אפשר להתנחם?

פרק כו ברובו אינו נעים לקריאה. החלקים החיוביים והמבטיחים שלו, שנזכה להם אם נלך בחוקות התורה, מתגמדים לעומת רצף הקללות הנוראות המאיים לרבוץ עלינו אם נבחר באפשרות האחרת. כמו בחוזי ברית מן המזרח הקדום, המעגנים את מחויבותו של שליט מקומי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה 929 - פרקי תנ"ך | עם התגים , , , | סגור לתגובות על ויקרא כו: במה אפשר להתנחם?

ויקרא כא: עוד על הקדושה

קהל היעד של פרק כא הוא הכוהנים, שקרבתם הגדולה אל הקודש דורשת מהם לעמוד בסטנדרטים מחמירים יותר משאר הציבור. המגבלות המוטלות על הכוהנים מתחלקות לשני סוגים: מגבלות מעשיות על המשרתים בקודש (פסוקים א-טו); ומגבלות גופניות, הקובעות מי בכלל יוכל לשרת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה 929 - פרקי תנ"ך | עם התגים , , , , , | סגור לתגובות על ויקרא כא: עוד על הקדושה

ויקרא טז: למי נועד יום הכיפורים?

מהו יום הכיפורים? ומהו בכלל כיפור? דעה רווחת היא שכפרה פירושה כיסוי. אכן, במקרא כפירה (בבניין קל) היא כיסוי – כמו בציווי לנח: "וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ" (בראשית ו, יד) – אך כיפור(בבניין פיעל) הוא משהו אחר. לפועל כִּפֵּר יש שני שימושים, האחד הוא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה 929 - פרקי תנ"ך | עם התגים , , , , | סגור לתגובות על ויקרא טז: למי נועד יום הכיפורים?

ויקרא יא: טמא, טהור, אסור, מותר

בהשקפת העולם המקראית, ובפרט הכוהנית, ישנן שתי הבחנות מרכזיות: בין קודש לחול ובין טומאה לטהרה. בין ההבחנות האלה יש יחסים מסובכים, אך כדי לסבך עוד יותר את המצב, נציין עוד הבחנה מקראית וכוהנית: בין מותר לאסור. המונחים 'מותר' ו'אסור' אינם מקראיים, אולם ההבחנה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה 929 - פרקי תנ"ך | עם התגים , , , , | סגור לתגובות על ויקרא יא: טמא, טהור, אסור, מותר