Archive for the Tag 'טומאה וטהרה'

0

פרשת צו: הצורך להגביל את הקודש

אחד מתפקידי הכוהנים הוא "להבדיל בין הקודש ובין החול ובין הטמא ובין הטהור" (ויקרא י, י). שני הצמדים הללו – קודש וחול, טמא וטהור – ממלאים תפקיד תיאולוגי מרכזי בספר "ויקרא". בספרו "תורת הקדושה" מבאר מורי ברוך שורץ את משמעותם ואת היחסים המורכבים ביניהם לפי פשוטו של מקרא; זו אינה בהכרח המשמעות הרעיונית וההלכתית שניתנה […]

0

במדבר יט: המת כן מטמא והמים כן מטהרים

סיפור המופיע בקובץ המדרשים "פסיקתא דרב כהנא" מתאר את ההסבר הכפול שנתן רבן יוחנן בן זכאי (ריב"ז) לטקס הפרה האדומה. בתשובה לנכרי, שפנה אליו בתמיהה, ריב"ז מפרש באוזניו את טקס הטיהור על רקע טקסים דומים שהיו נפוצים בזמנו. כשם שבכל העמים והדתות ישנם טקסי טיהור המפעילים כוחות טבעיים או על-טבעיים כדי לסלק את הטומאה, כך […]

0

ויקרא טז: למי נועד יום הכיפורים?

מהו יום הכיפורים? ומהו בכלל כיפור? דעה רווחת היא שכפרה פירושה כיסוי. אכן, במקרא כפירה (בבניין קל) היא כיסוי – כמו בציווי לנח: "וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ" (בראשית ו, יד) – אך כיפור(בבניין פיעל) הוא משהו אחר. לפועל כִּפֵּר יש שני שימושים, האחד הוא לשלם כופר, כלומר תשלום או תחליף (ראו למשל שמות ל, יב, טז). כפי שלימד פרופ' […]

0

ויקרא יא: טמא, טהור, אסור, מותר

בהשקפת העולם המקראית, ובפרט הכוהנית, ישנן שתי הבחנות מרכזיות: בין קודש לחול ובין טומאה לטהרה. בין ההבחנות האלה יש יחסים מסובכים, אך כדי לסבך עוד יותר את המצב, נציין עוד הבחנה מקראית וכוהנית: בין מותר לאסור. המונחים 'מותר' ו'אסור' אינם מקראיים, אולם ההבחנה המושגית עצמה היא מאפיין בסיסי של כל מערכת חוקים. באופן מפתיע אולי, אין חפיפה בין […]