Archive for the Tag 'יוסף'

0

בראשית מה: מבחינתי אתם אוויר

האם יוסף סלח לאחיו? אם כן – מדוע וכיצד? והאם ראוי היה לסלוח להם? צידוק אפשרי לסליחה הוא הבעת חרטה. האחים עשו זאת כשאמרו זה לזה: "אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ" (מב, כא). העובדה שדיברו ביניהם, "וְהֵם לֹא יָדְעוּ כִּי שֹׁמֵעַ יוֹסֵף" (שם, כג), מלמדת על כנות דבריהם. […]

0

בראשית מג: תן את בנימין, עליי.

בני יעקב מנסים לשכנע את אביהם שיתיר לבנימין לרדת עמם מצרימה כדי להוכיח לאדוני הארץ – שאינם יודעים כי הוא יוסף – שדוברי אמת הם ולא מרגלים, ואז ישוחרר שמעון אחיהם והם יוכלו לקנות אוכל למחייתם. אבל יעקב שכבר איבד את יוסף וכעת גם את שמעון פוסק: "לֹא יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם" (מב, לח). מי שמצליח […]

0

בראשית מ: על שכחה וזיכרון

"ולא זכר שר המשקים את יוסף, וישכחהו" (מ, כג). אפשר להבין את שר המשקים. הצלחה מובילה לשכחה. אנשים שנכשלים זוכרים היטב את מי שתרם לכישלונם. אנשים מצליחים נוטים לייחס את ההצלחה לעצמם. זו לא בהכרח גאווה או התנשאות. ממרום הצלחתם הם באמת לא זוכרים את מי שהיה לצדם בשלבים הקודמים ועזר להם לטפס למעלה. קשה […]

0

בראשית לג: יעקב מאבד את הסמכות

"וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש" (לג, א). ההמון מתקרב, ויעקב רואה לנגד עיניו מרחץ דמים. כעת מאוחר מכדי להילחם או לברוח, ויעקב חש שעליו לבחור בחירה נוראה. הוא מחלק את המשפחה לשלוש קבוצות. את השפחות וילדיהן הוא מציב ראשונים, חשופים מול האויב; לאה וילדיה "אחרונים", מוגנים על ידי בני […]

0

אבות ובנים, התגלות וגלות (לפרשת וישב)

"לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא, אלא שמבקשים לישב בשלווה בעולם הזה?!" – כך, לפי רש"י, שאל אלוהים כשהוא קרא את המילים הראשונות של הפרשה: "וישב יעקב". ואכן, הוא דאג שיעקב לא יישב בשלווה אפילו רגע אחד, חלילה, ומיד "קפץ עליו רוגזו של יוסף": יעקב למוד התלאות והסבל נקלע עתה לצרה נוספת, שגם […]