ארכיון תגיות: המקור הכוהני

מטרתו של יום הכיפורים המקראי

(תשע”ז) יום הכיפורים המקראי, המתואר בפרק ט"ז בספר ויקרא, מורכב משני סוגים של פעילות שהקשר ביניהם אינו מובן מאליו. עיקרו של הפרק מתאר את עבודת הכוהן הגדול. התפיסה היא שאלוהים שוכן במקדש ובכך שוכן בקרב בני ישראל ומשרה עליהם את … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה דברי תורה והגיגים, הארץ | עם התגים , , , , , , , | סגור לתגובות על מטרתו של יום הכיפורים המקראי

פירוש הפסוק “וידבר ה’ אל משה לאמר”

מה פירוש הפסוק "וידבר ה' אל משה לאמר?" בספר הדקדוק לגזניוס סעיף 114o מתואר המבנה של משפט זה: פועל בצורת 'ויקטל' (או במקרים אחרים 'קטל') הבא עם פועל בצורת המקור הנטוי 'לקטל'. במבנה זה, הפועל השני מבטא את האופן שבו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה דברי תורה והגיגים | עם התגים , , | סגור לתגובות על פירוש הפסוק “וידבר ה’ אל משה לאמר”

נמשחת אשריך

פרשת צו התואר "משיחי" נקשר לניסיון לדחוק את הקץ: לעשות פעולות בהווה , לעתים פעולות קיצוניות, במטרה לקרב את העתיד. הקשר בין הפועל המקראי "משח" לתואר הבלתי־מקראי "משיחי" עובר דרך דמותו של המלך דוד, המכונה לעתים "משיח". לפי תפישות שיסודותיהן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הארץ | עם התגים , , , , , , | סגור לתגובות על נמשחת אשריך

פרשת תולדות: קצתי בחיי מפני בנות חת

פרשת השבוע, "תולדות", היא אות הפתיחה לסיפורי יעקב, שאם נכלול בהם את סיפורי יוסף הרי שהם מחזיקים כמחצית מחומש בראשית. בפרשה מופיעים הסיפורים המפורסמים על יחסיהם העכורים של יעקב ועשו, ועל התקשורת הלקויה בין יצחק לרבקה: יעקב היה אהוב על … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה דברי תורה והגיגים, הארץ | עם התגים , , , , , , , , | תגובה אחת

פרשת שמיני: האש המענישה את החורגים מהפרוטוקול

היום השמיני, שפרשת השבועה קרויה על שמו, היה צריך להיות השיא של ספר ויקרא ושל התורה כולה. אך הוא נהפך מיום טוב לאבל ומשמחה ליגון. בתפר שבין החומשים שמות-ויקרא החל אלוהים לשכון במקדש הנייד שנבנה לכבודו, ובפרשת "ויקרא" מסר למשה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה דברי תורה והגיגים, הארץ | עם התגים , , , , , , , , , , , | סגור לתגובות על פרשת שמיני: האש המענישה את החורגים מהפרוטוקול

פרשת צו: הצורך להגביל את הקודש

אחד מתפקידי הכוהנים הוא "להבדיל בין הקודש ובין החול ובין הטמא ובין הטהור" (ויקרא י, י). שני הצמדים הללו – קודש וחול, טמא וטהור – ממלאים תפקיד תיאולוגי מרכזי בספר "ויקרא". בספרו "תורת הקדושה" מבאר מורי ברוך שורץ את משמעותם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה דברי תורה והגיגים, הארץ | עם התגים , , , , , , , | סגור לתגובות על פרשת צו: הצורך להגביל את הקודש

פרשת ויקרא: להבטיח את התקבלותו של הקורבן

הפרקים הראשונים של חומש "ויקרא" – פרשת השבוע שלנו ומחצית הפרשה שאחריה – מוקדשים לדיני הקורבנות. הכתובים אינם אומרים הרבה על משמעותם של הקורבנות: הם מסבירים בקצרה את הפונקציה של כל אחד מהם ומתארים בפירוט כיצד יש להקריב כל קורבן. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה דברי תורה והגיגים, הארץ | עם התגים , , , , , , , , , , | סגור לתגובות על פרשת ויקרא: להבטיח את התקבלותו של הקורבן

פרשת פקודי: כשאלוהים נכנס לביתו

פרשת "פקודי" היא הפרשה האחרונה בספר "שמות". זוהי עובדה מקרית; פרשת השבוע אינה יחידה ספרותית אלא מוסכמה ליטורגית. החלוקה לפרשות נועדה לבאי בית הכנסת ולא לפרשנים, והלימוד המבוסס על סדר הפרשות עשוי להיות פעילות אינטלקטואלית אך הוא בראש ובראשונה טקס … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה דברי תורה והגיגים, הארץ | עם התגים , , , , , , | סגור לתגובות על פרשת פקודי: כשאלוהים נכנס לביתו

פרשת ויקהל: לשכוח את העגל

מה בין המשכן לעגל? מדוע בניית בית לאלוהים וריהוטו בכלי זהב מוצג כתכלית נעלה, ואילו ייצוגו של אלוהים בדמות בעל חיים מוזהב נחשב לחטא חמור? ומתי בדיוק ארע חטא העגל – לפני הציווי על המשכן, אחריו ואולי במהלכו? זהו סדר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה דברי תורה והגיגים, הארץ | עם התגים , , , , , , , | סגור לתגובות על פרשת ויקהל: לשכוח את העגל

פרשת תצווה: אופנת קודש

מהי קדושה? אפשר להגדיר אותה כהכרה בדברים מסוימים כייחודיים, נעלים ושונים מכל יתר הדברים. במקרא, כפי שמסביר מורי ברוך שורץ בספרו "תורת הקדושה", הדבר הקדוש "מובדל, מופרש ומוקצה לייעוד מסוים", ועל פי רוב בזיקה לאלוהים: הוא חשוב לאלוהים, קשור אליו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה דברי תורה והגיגים, הארץ | עם התגים , , , , , , | סגור לתגובות על פרשת תצווה: אופנת קודש