ארכיון הקטגוריה: דברי תורה והגיגים

עובדת קיומם של ניצולי שואה – חייהם, משפחתם, שמחתם, עוניים – היא עובדה בלתי נתפסת מבחינתי. אני לא מסוגל להבין כיצד ייתכן שהשואה ארעה בסך הכל לפני כמה עשרות שנים, פחות משנותיו של אדם, או ליתר דיוק: שנותיו של אדם … להמשיך לקרוא ←

עַל פִּי ה' יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל פִּי ה' יַחֲנוּ, כָּל יְמֵי אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ (במדבר ט, יח). שמונה פסוקים רצופים (שם, טו-כג) הקדיש הכתוב לציות המופתי של בני ישראל להוראות המסע האלוהיות. שבע פעמים הדגיש: "על … להמשיך לקרוא ←

רַחֲמִים פְּשׁוּטִים בִּקַּשְׁנוּ מִמָּךְ. כִּי רַבִּים רַחֲמִים עִמָּךְ. צְדָקָה וָחֶסֶד עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. אָנָּא ה´ אֱלֹהֵינוּ הָסֵר מִמֶּנּוּ וּמִבָּתֵינוּ. וּמִבָּתֵּי כָל-עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל-מָקוֹם שֶׁהֵם. דֶּבֶר. וְחֶרֶב. וּבִזָּה. וּמַשְׁחִית. וּמַגֵּפָה. וְשָׂטָן. וְיֵצֶר הָרָע. וְחוֹלָאִים רָעִים. וְצַר. מֵעַמָּךְ: חַיִּים טוֹבִים … להמשיך לקרוא ←

פתיחת ספר ויקרא, המכונה גם "תורת כוהנים", מעוררת את הדיון הישן – שלא נס ליחו – במהותה של עבודת הקורבנות. הרמב"ם, שהקדיש פרקים רבים מחיבורו הפילוסופי הגדול "מורה נבוכים" להתחקות אחר טעמי המצוות ומשמעויותיהן, סיפר באריכות על דעותיהם השגויות של … להמשיך לקרוא ←

בתגובה מיידית לחטאו של העם ש"סר מהר מן הדרך" וסגד לעגל הזהב, הציע ה' למשה רבינו הצעה חברית שקשה לסרב לה. הרי שנינו, אמר, מכירים היטב את העם הזה; אתה שואל אותי "למה יחרה אפך", מיד הכתוב מעיד עליך "וייחר … להמשיך לקרוא ←

פעמים שאנו נפגשים באמירה המאירה את עינינו, שוטפת אותנו בקסם מיידי, כובשת. סוג של כריזמה, אם תרצו. הטקסט, או האמירה בעל-פה, מעידים על עצמם מתוך עצמם בוודאות מופתית. זו תחושה נפלאה: אנו מרגישים שאין אנו זקוקים יותר להוכחות. שכן "האמת", כביכול, ניצבת בפנינו בהירה וגאה, "ופשוטים הדברים וחיים ומותר בם לנגוע".

אותה תחושת שקיפות זכה ומאירה, אשרי מי שזכה לה, מכונה "ניצחון". להמשיך לקרוא ←