ארכיון הקטגוריה: הארץ

(תשע”ח) ספר יונה הוא מעט המחזיק את המרובה. הוא קצר דיו כדי להיקרא בשלמותו בתפילת מנחה של יום הכיפורים אך בסגנונו החד ובעלילתו המהודקת הוא מצליח לדון בעניינים העומדים ברומו של עולם. הנה תקציר העלילה, כולל ספוילרים: יונה העברי נשלח … להמשיך לקרוא ←

(תשע”ז) יום הכיפורים המקראי, המתואר בפרק ט"ז בספר ויקרא, מורכב משני סוגים של פעילות שהקשר ביניהם אינו מובן מאליו. עיקרו של הפרק מתאר את עבודת הכוהן הגדול. התפיסה היא שאלוהים שוכן במקדש ובכך שוכן בקרב בני ישראל ומשרה עליהם את … להמשיך לקרוא ←

פרשת וארא (תשע"ז) המטרה המוצהרת של מכות מצרים היא להפגין את כוחו של אלוהים בפני המצרים ומתוך כך גם בעיני בני ישראל. לשם כך אלוהים מונע מפרעה להסכים מיד לדרישתו: "ואני אקשה את לב פרעה, והרביתי את אותותי ואת מופתי … להמשיך לקרוא ←

בצאתו מבית הוריו זוכה יעקב להתגלות. בחלומו הוא רואה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בסולם, וביקיצתו הוא מכריז: "מה נורא המקום הזה, אין זה כי אם בית אלוהים וזה שער השמים" (כח, יז). הכתוב מפרט את פעולותיו של יעקב בעקבות הכרה … להמשיך לקרוא ←

פרשת השבוע, "תולדות", היא אות הפתיחה לסיפורי יעקב, שאם נכלול בהם את סיפורי יוסף הרי שהם מחזיקים כמחצית מחומש בראשית. בפרשה מופיעים הסיפורים המפורסמים על יחסיהם העכורים של יעקב ועשו, ועל התקשורת הלקויה בין יצחק לרבקה: יעקב היה אהוב על … להמשיך לקרוא ←

למקומות קדושים במקרא יש שני מאפיינים הכרוכים זה בזה: התגלות ופולחן. מקום שאלוהים התגלה בו, מתקדש ונעשה לאתר פולחני. כך, למשל, בהמשך ספר בראשית יתגלה אלוהים ליעקב בבית אל, ויעקב יכריז: "אין זה כי אם בית אלוהים, וזה שער השמים" … להמשיך לקרוא ←

סיפור עקדת יצחק, החותם את פרשת "וירא", זכה לפירושים רבים מספור. בין היתר הועמד הסיפור במוקד הגותו הדתית של ישעיהו ליבוביץ, שראה בו מופת לעבודת ה' "לשמה", דהיינו לטוטאליות של התביעה הדתית ולהעדפתה על פני כל הערכים והאינטרסים האנושיים. אך … להמשיך לקרוא ←