ארכיון הקטגוריה: דברי תורה והגיגים

חג הקהילה והטקסט | לשמחת תורה תשפ”א

חג שמחת תורה מחבר בין שני מאפיינים מרכזיים של היהדות. המאפיין הראשון הוא שהיהדות היא דת של קהילה. התורה לא נמסרה לקדוש יחיד ולא נהגתה במחשבתו של גאון בודד. היא נועדה מלכתחילה לקולקטיב. לכן היא אינה מתממשת רק בדלת אמותיו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה דברי תורה והגיגים | עם התגים , , , , , | תגובה אחת

עניין של כלכלה: מתי הפכו המצוות והעבירות לזכויות וחובות?

השפה שלנו עמוסה במטפורות. אפילו במשפט הקודם הייתה מטפורה: המטפורה, שהיא מונח מתחום הספרות או הלשון, תוארה כדבר בעל משקל, שהשפה "עמוסה" בו. שינוי קטן של המטפורה – למשל: "השפה שלנו עשירה במטפורות" – עשוי לשנות את משמעות המשפט כולו. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה דברי תורה והגיגים | עם התגים , , , , , , , , , , | 2 תגובות

המוטיב שחורז את כל פרקי ספר יונה הוא התפילה

(תשע”ח) ספר יונה הוא מעט המחזיק את המרובה. הוא קצר דיו כדי להיקרא בשלמותו בתפילת מנחה של יום הכיפורים אך בסגנונו החד ובעלילתו המהודקת הוא מצליח לדון בעניינים העומדים ברומו של עולם. הנה תקציר העלילה, כולל ספוילרים: יונה העברי נשלח … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה דברי תורה והגיגים, הארץ | עם התגים , , , , , , | תגובה אחת

מטרתו של יום הכיפורים המקראי

(תשע”ז) יום הכיפורים המקראי, המתואר בפרק ט"ז בספר ויקרא, מורכב משני סוגים של פעילות שהקשר ביניהם אינו מובן מאליו. עיקרו של הפרק מתאר את עבודת הכוהן הגדול. התפיסה היא שאלוהים שוכן במקדש ובכך שוכן בקרב בני ישראל ומשרה עליהם את … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה דברי תורה והגיגים, הארץ | עם התגים , , , , , , , | כתיבת תגובה

שלום היררכי ושלום שוויוני: הקריאה לשלום בספר דברים ובמגילת העצמאות

חוקי המלחמה בספר דברים נועדו, לפי המסופר, להכין את בני ישראל לקראת כיבוש ארץ כנען. חוקים אלו מבחינים בין שני סוגים שונים של עמים שהצבא הישראלי עתיד להתמודד עמם. הסוג הראשון הוא תושבי ערים רחוקות, העלולים להיקלע לעימות צבאי במקרה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה דברי תורה והגיגים | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

כחומר ביד היוצר: האם למורה מותר לחזור בו?

באחד מהסיפורים הנוגעים ללב בספר שמואל, מודיע אלוהים לשמואל על החלטתו להדיח את שאול מן המלוכה:"נִחַמְתִּי כִּי־הִמְלַכְתִּי אֶת־שָׁאוּל לְמֶלֶךְ כִּי־שָׁב מֵאַחֲרַי וְאֶת־דְּבָרַי לֹא הֵקִים" (שמואל א טו, יא). הפועל "נִחַם" בלשון המקרא פירושו, בקירוב, "חזר בו": אלוהים חזר בו מהחלטתו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה דברי תורה והגיגים, חינוך | עם התגים , , , , , , | כתיבת תגובה

דברים לזכר תלמידתי יעל סדן במלאת שנה למותה

לעם היהודי ולמדינת ישראל יש יום זיכרון לשואה ולגבורה, ויום זיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. אבל לנו, לכל מי שנמצא כאן הערב, יש עוד יום זיכרון. יום הזיכרון ליעל סדן. וכמו שימי הזיכרון הלאומיים מאחדים את העם, יום … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה דברי תורה והגיגים, חינוך, כללי | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

פירוש הפסוק “וידבר ה’ אל משה לאמר”

מה פירוש הפסוק "וידבר ה' אל משה לאמר?" בספר הדקדוק לגזניוס סעיף 114o מתואר המבנה של משפט זה: פועל בצורת 'ויקטל' (או במקרים אחרים 'קטל') הבא עם פועל בצורת המקור הנטוי 'לקטל'. במבנה זה, הפועל השני מבטא את האופן שבו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה דברי תורה והגיגים | עם התגים , , | כתיבת תגובה

הדת שהולידה את המקרא (על “איך נולד התנ”ך” מאת ישראל קנוהל)

גם למראה נושן יש רגע של הולדת, כתב נתן אלתרמן, ולעתים נדמה שאם נצליח לחזור לרגע הזה, לחדור אליו ולהתבונן בו, נבין פתאום משהו גדול, והמראה הנושן יתבהר ויתחדש. זה אולי מה שמבקש פרופ' ישראל קנוהל, שהייתה לי הזכות להשתתף … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה דברי תורה והגיגים, חינוך, סקירות וביקורות | עם התגים , , | כתיבת תגובה

האם "לפסוח" פירושו "לדלג"?

מה פירוש המילה "פסח"? מקובל לפרש את הפסיחה כדילוג. פירוש זה נסמך על הדמיון לשם העצם "פיסח", שכן צליעתו של הפיסח דומה כביכול לדילוג; וכן על דבריו של אליהו הנביא (הקשים לפירוש בפני עצמם) "עד מתי אתם פוסחים על שתי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה דברי תורה והגיגים | עם התגים , , , | 4 תגובות