האם "לפסוח" פירושו "לדלג"?

מה פירוש המילה "פסח"?

מקובל לפרש את הפסיחה כדילוג. פירוש זה נסמך על הדמיון לשם העצם "פיסח", שכן צליעתו של הפיסח דומה כביכול לדילוג; וכן על דבריו של אליהו הנביא (הקשים לפירוש בפני עצמם) "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים" (מלכים א יח, כא) — שכוונתם אולי: מדלגים מענף לענף. לפי פירוש רווח זה, במכת בכורות האל עבר בין הבתים והרג את בכורות מצרים, אך "דילג" מעל בתיהם של בני ישראל.

ואולם תיאור זה אינו הולם את הכתוב בספר שמות, ולפיו ה' אינו מדלג על בתי ישראל, אלא מונע מן "המשחית" – מלאך מסתורי המכה בבכורי מצרים – להיכנס אל הבתים המסומנים: "ועבר ה' לנגוף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות, וּפָסַח ה' על הפתח ולא יתן המשחית לבוא (בלשון המקרא "לבוא" פירושו "להיכנס") אל בתיכם לנגוף" (שמות יב, כג).

באחת מנבואות ישעיהו יש קשר בין פסיחה לדילוג, אבל זה קשר של ניגוד: "אז תיפקחנה עיני עיוורים ואוזני חרשים תיפתחנה, אז ידלג כאייל פיסח ותרון לשון אילם, כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה" (ישעיהו לה, ה–ו). במילים אחרות, כשהעיוורים יראו, והחרשים ישמעו, והאילמים ישירו, ובמדבר יזרמו נחלים – אז גם הפיסח ידלג כמו אייל. בקיצור, אם יש משהו שפיסח לא יכול לעשות, זה לדלג.

לפיכך נראה שיש להעדיף הצעה פרשנית אחרת, ולפיה פסיחה היא הגנה או הצלה. לפי הצעה זו, כאשר ה' רואה את הדם על הפתח הוא מגן על הבית מפני המשחית: ""ועבר ה' לנגוף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות, וּפָסַח ה' על הפתח ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף" (שמות יב, כג). פירוש זה מתאים במיוחד לפסוק נוסף באותו פרק, המקביל בבירור בין פסיחה להצלה: "ואמרתם 'זבח פסח הוא לה', אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל'" (שם, כז).

מובנה של פסיחה כהגנה עולה גם מנבואה אחרת של ישעיהו, הכוללת ארבע מילים מאותו שדה סמנטי – הגנה, הצלה, פסיחה והמלטה (=מילוט): "כציפורים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלים, גָּנוֹן וְהִצִּיל, פָּסֹחַ וְהִמְלִיט" (ישעיהו לא, ה). גם מהכתוב הזה, בדיוק כמו מהתיאור של מכת הבכורות בספר שמות, עולה בבירור כי פסיחה איננה דילוג – אלא הגנה והצלה.

חג הגנה שמח!