העולם חושבים ש"יהדות כתרבות" זה כמו לראות סרט או ללכת לתאטרון, והרי זה לא רציני כי יהדות זו דת וזו מחויבות וזו מסורת וזה לא סתם בילוי לשעות הפנאי וכו'.
אבל האמת היא שזה שיתוף השם בלבד ולא לזאת הייתה כוונתנו. יהדות כתרבות אינה פחות מדת אלא יותר מדת. תרבות היא מה שמעצב אותנו כבני אדם. תרבות זה גם הדרך שהולכים ברחוב ושמדברים לזקנים וששמים רגל על רגל כשיושבים.
יהדות כתרבות כוללת למשל לדבר עברית ולגור בארץ ישראל ולהכיר את ההיסטוריה היהודית ואת הספרות היהודית לדורותיה ואת היהדויות השונות שהיו ושישנן ולקחת אחריות על היהדות ולחדש בה ולחדש אותה למען היהודים של ההווה והיהדות של העתיד.
טעות נפוצה נוספת היא שהדוגלים ביהדות כתרבות הם בורים והם לא שמו לב לממד הדתי של היהדות. ובכן הם כן. אבל גם דת היא חלק מתרבות. לא להפך. ואם תחשבו על זה לעומק גם הדתיים שביניכם תגלו כמה מצוות אתם עושים מתוך שזו תרבותכם ולא מתוקף החיוב ההלכתי כשלעצמו.
אם תרצו, לומר יהדות כתרבות זה כמו לומר מסורת, רק בחילונית ובאשכנזית. זה לא לגמרי נכון אבל זה נכון בערך. והלא נותרו עוד כמה חילונים ואשכנזים בארץ ישראל וגם להם מגיע לחגוג את היהדות שלהם.
יפה אמרת, חילוני אשכנזי שכמוך.
למרות שההנחה הפשוטה שדת היא חלק מתרבות לא נראית לי פשוטה כלל, במיוחד אם מצרפים לה את ה'לא להפך'. הרי כפי שכתבת, תרבות היא מושג חילוני, המניח לכאורה שהיא אינה חורגת מהאנושי והמקומי, ואילו הדת שואפת לפחות לגעת במוחלט, גם אם אחר כך היא תגלגל אותו בכלים אנושיים ומקומיים. לכן אולי תרבות היא כן חלק מדת, כל עוד לא מצמצמים את הדת ל'חיוב הלכתי כשלעצמו'. ולכן אני מעדיף את המונח המזרחי-מסורתי 'מסורת', שמתמקד במדיום של המסירה משאיר את שאלת המקור פתוחה.