פירוש הפסוק “וידבר ה’ אל משה לאמר”

מה פירוש הפסוק "וידבר ה' אל משה לאמר?"

בספר הדקדוק לגזניוס סעיף 114o מתואר המבנה של משפט זה: פועל בצורת 'ויקטל' (או במקרים אחרים 'קטל') הבא עם פועל בצורת המקור הנטוי 'לקטל'. במבנה זה, הפועל השני מבטא את האופן שבו נעשתה הפעולה המצוינת בפועל הראשון (בלעז, תפקידו של הפועל השני הוא אדוורביאלי, דהיינו תואר-הפועל של הפועל הראשון).

‎גזניוס

זאת אומרת, פירוש הפסוק הוא: "ה' דיבר אל משה באומרו [כך וכך]". הרי לדבר ולומר זה לא אותו דבר, ובדומה לכך, גם בלשוננו אפשר לומר "דיברתי איתו אתמול ואמרתי לו ש-X…" – הדיבור הוא הפעולה הכללית והאמירה שתוכנה "X" היא האופן שבו נעשה הדיבור (להבדיל מאופנים אפשריים אחרים, למשל: "דיברתי איתו אתמול ואמרתי לו ש-Y", או "דיברתי איתו אתמול ושאלתי אותו Z"). כמו במשפט "דיברתי איתו אתמול ואמרתי לו ש-X", גם בפסוק "וידבר ה' אל משה לאמר" אין הכוונה לשתי פעולות שונות – דיבור ואמירה.

דוגמאות נוספות למבנה זה:

"הֲלוֹא קְצִיר־חִטִּים הַיּוֹם אֶקְרָא אֶל־ה' וְיִתֵּן קֹלוֹת וּמָטָר וּדְעוּ וּרְאוּ כִּי־רָעַתְכֶם רַבָּה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם בְּעֵינֵי ה' לִשְׁאוֹל לָכֶם מֶלֶךְ" (שמ"א יב 17)

= עשיתם הרע בעיני ה' בשאלכם לכם מלך.

"וַיַּגִּידוּ לְשָׁאוּל לֵאמֹר הִנֵּה הָעָם חֹטִאים לַה' לֶאֱכֹל עַל־הַדָּם וַיֹּאמֶר בְּגַדְתֶּם גֹּלּוּ־אֵלַי הַיּוֹם אֶבֶן גְּדוֹלָה" (שם יד 33)

= העם חטא לה' באוכלו על הדם.

"‏שָׁמוֹר אֶת־יוֹם הַשַׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ" (דב' ה 12)

= שמור את יום השבת, בקדשך (כלומר: בכך שתקדש) אותו.

פורסם בקטגוריה דברי תורה והגיגים, עם התגים , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.