מחקר מועט והלכות מרובות: מבוא לספרה של ורד נעם "מקומראן למהפכה התנאית"

בעקבות הצלחת הפוסט "מבוא למבואות", שאף זכה למבוא משל עצמו, אסקור הבוקר מבוא נוסף. עלי להודות שהמבוא הזה פיתה אותי להמשיך ולקרוא את הפרקים הראשונים של הספר, אך בסופו של דבר גם הוא לא עמד בפני שלל הנימוקים הרציונאליים ששטחתי כאן בפוסט הקודם, והספר נזנח אחר כבוד לטובת מבואות חדשים.

הספר שלפנינו היום הוא "מקומראן למהפכה התנאית: היבטים בתפיסת הטומאה" מאת ורד נעם. נעם היא פרופסור לתלמוד באוניברסיטת תל-אביב והמבוא שכתבה לספרה מרתק ומחכים, שכן היא פורשֹת בו (פורשת בשי"ן, כמו שפורשים מפה ולא כמו שפורסים עוגה) חזון מחקרי רחב שהיא רואה עצמה שותפה להגשמתו. את הנחת היסוד הבסיסית שלה היא מצטטת מחוקר דגול בן הדור הקודם, אפרים אלימלך אורבך, וכדי לא למנוע טוב מבעליו אצטט אותו גם עבורכם:

ניתן לומר ללא הפרזה, שלא היה גורם, כוח, או מאורע, שהטביע את חותמו על תולדות העם היהודי, שעיצב את חייו והקנה להם פרצוף וצביון, כמו ההלכה. לפיכך אין תופעה המשקפת נאמנה ממנה את חיי האומה.

בקיצור, הלכה – כמו שלמדנו פעם, כשבשבת היה נוסע רק רכב הביטחון ולרש"י הייתה רוח הקודש – זו יהדות, ויהדות זו הלכה. הואיל ויהודים אנו, ולהבין את מהות יהדותנו אנו מבקשים, הרי שעלינו לחקור את ההלכה: מקורותיה, תולדותיה, התהוותה ומהותה.

ראוי להדגיש שטענתה של נעם בדבר מרכזיותה של ההלכה איננה טענתו של ליבוביץ: נעם אינה סבורה שהיהדות מתמצה במעשה שאינו מלווה במחשבה. נכון יותר יהיה לזהות את גישתה עם המסה הידועה של ביאליק, "הלכה ואגדה", שטענתה המרכזית היא שההלכה והאגדה קשורות זו בזו בקשר מהותי והיסטורי. בעלי גישה (נכונה) זו מתנגדים לעיסוק באגדה התלמודית בנפרד מן ההלכה, כאילו האגדה מייצגת את "מחשבת חז"ל" ואילו ההלכה אינה אלא מסורת קפואה או מבנה פורמליסטי נטול משמעות ערכית. כמדומני שאין טענה רחוקה יותר מטענתו (השגויה) של ליבוביץ, שסירב להכיר בעובדה ההיסטורית (!) שההלכה שיקפה מאז ומעולם את המחשבה היהודית לתולדותיה ולגווניה.

הטענה הבסיסית הזו – שיש יחסי גומלין מורכבים מבחינה היסטורית ופילוסופית בין אגדה והלכה, מחשבה וחוק, מיתוס וריטואל, ואי אפשר לאחד מבלי השני – מנוגדת אפוא לתפיסות פורמליסטיות של ההלכה. אך לא פחות מכך היא מנוגדת לתפיסות ספיריטואליסטיות של היהדות, המבחינות בין "מהותה" של היהדות, המתגלמת באמונות ובערכים, לבין החוק היבש שלכאורה אבד עליו הכלח. אין זה מקרה שבבתי מדרש חילוניים, בלימוד משותף של דתיים וחילוניים ובתכניות לימוד לחינוך הממלכתי ממעטים מאוד לעסוק בהלכה, ואכמ"ל.

נשוב למחקר. פרויקט מחקר ההלכה הוא פרויקט עצום, אומרת ורד נעם. הוא דורש מאתנו להסביר כיצד התרחש המעבר הדרמטי ממקרא למשנה: מן החוקים התמציתיים שבמקרא, שגיבוריו "פועלים במישור המשפחתי-השבטי או הלאומי, ומעצבים את המציאות הלאומית מתוך שיח ישיר עם אלוהַ מצווה ומשגיח", אל המערכת המסועפת שיצרו חכמים – "גיבורים דתיים שכל עשייתם בתורה, בלימודה ובהוראתה". המשימה המחקרית הזו הפכה לאפשרית יותר, ומצד שני למורכבת יותר, עם גילוי המגילות הגנוזות בקומראן, המציגות הלכה אחרת מימי הבית השני, הלכה שמבחינה היסטורית היא "תחנת ביניים בין מקרא למשנה". אך המשימה דורשת מאמץ כביר: בכל תחום בהלכה יש לערוך מחקר טקסטואלי מפורט ומעמיק שיבחן את שלבי ההתפתחות ההלכתית, נסיבותיהם (או כפי שהיו כותבים במחקרים הישנים: מסיבותיהם) והשלכותיהם.

הנה כמה מהשאלות שיש לברר:

מהי המגמה, או המגמות המשתנות, המונחות ביסוד פיתוחו הבתר-מקראי של תחום מתחומי ההלכה? איזוהי ההשקפה הדתית ומהו המבט הפילוסופי והתאולוגי המניעים אותו? מה טיבו של העולם הדתי שביקשו יוצריה של ההלכה, לתקופותיהם ולחוגיהם, לכונן? מה מתוכו חידשו בכוונת מכוון, ומה הוא בגדר מסורת עתיקה שרק מצאה את ניסוחה בפיהם? האם אפשר לזהות תפיסות רעיוניות חלוקות בתשתיתן של מחלוקות הלכתיות בין כתות וזרמים שונים? באיזו מידה תלוי הפיתוח ההלכתי לשכבותיו בפרשנות מקרא, במסורת חוץ-מקראית, בחדשנות דתית? […] האם מייצגת ההלכה של חז"ל את פיתוחה המתמשך, הלינארי, של מסורת אבות עתיקה ואילו השיטה הכתתית נושאת נס של מרד וחידוש? או שמא דווקא ההלכה הרבנית היא ילידת מהפכה שקבוצות אחרות סירבו לקבלה? (עמ' 10-9)

אלא מה? חקר ההלכה הזניח את מלאכת הקודש הזו, ובמקום לעסוק בתולדות ההלכה בחר להתמסר לתולדות ספרות ההלכה. חוקרי התלמוד, כפי שעולה מדברי נעם, אינם מנסים לראות בטקסט את השתקפותם של תהליכים היסטוריים, חברתיים ותיאולוגיים, אלא את השתקפותה של ההיסטוריה של הטקסט עצמו בלבד. על כן הם טורחים לילות כימים על ברירת הטקסט הנכון מבין כל השיבושים והנוסחים ומוסרים את נפשם על בעיות עריכה ועל קטעי גניזה, ואילו במהותם של הדברים אין להם כל עניין. ולא עוד אלא שהם נוטים לזלזל, כדרכם של פילולוגים, בכל המבקש לחרוג מד' אמות של עריכה.

נעם מצדה איננה מזלזלת בקבוצת חוקרים הללו, "האסכולה הירושלמית" כלשונה, והניסוחים החריפים בפסקה הקודמת הם שלי ולא שלה. היא מודעת היטב לכל הבעיות הפילולוגיות העומדות בפניה; אלה הן בעיות אמיתיות. ועם זאת, היא אינה חוסכת מהם ביקורת, גם אם היא מנסחת אותה בנימוס האקדמי המקובל, והיא מסרבת ללכת בדרכם ולסור למשמעתם. נעם נוקטת "העזה מתודולוגית", ומסתכנת בהשערת השערות גם על גבי טקסטים שההיסטוריה הספרותית שלהם טרם נתבררה כל צרכה. בכך מצטרפת נעם לכמה חוקרים בני דורנו שהעזו לנסות ולברר שאלות מושגיות ומהותיות – ולא רק טקסטואליות "טהורות" – בחקר ההלכה התלמודית, שאת המכנה המשותף לכולם אפשר לנסח על דרך השלילה: אף אחד מהם איננו נמנה על סגל החוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים.

הנושא שנעם בחרה להתמקד בו, ובכך לתרום למשימה הרחבה והחשובה של חקר ההלכה, הוא טומאת המת. נושא זה ראוי לשמש כמקרה מבחן לחקר ההלכה, הן משום שהוא תחום הלכתי סבוך ומפורט והן מכיוון שהוא עוסק בעניינים העומדים ברומו של עולם: מהי טומאה? האם טומאה היא דבר ממשי, פיזי? האם היא דינמית והאם היא דמונית? האם אינה אלא מבנה מופשט שאינו משקף מציאות טבעית? מה היחס בין טומאה לבין קודש וחול? ומהו האדם, שמותו יוצר טומאה בעולם? ועוד. הספר מחולק לארבעה פרקים: הראשון בוחן את תפיסת הטומאה במקרא, כרקע לדיון. השני והשלישי מוקדשים לספרות בית השני, ובפרק האחרון המנה העיקרית – ההלכה התנאית.

את השאלות הללו מבררת נעם בדייקנות ובמיומנות, בשפה ברורה ובנעימה קדושה. לא קל לקרוא את הספר הזה באוטובוס או לפני השינה: אל תטעו, זהו מחקר טקסטואלי לכל דבר, ותמצאו בו דיונים על קוצו של יו"ד, בירורי נוסח וגרסה והערות שוליים כנהוג. לא פלא אפוא שעצלן שכמותי הסתפק בקריאת המבוא. הספר הוא כבד, ולא רק במובן המטפורי, אגב: הוצאת יד בן-צבי נוהגת משום מה להדפיס את ספריה המשובחים דווקא על נייר כרומו משובח, והדבר מוסיף רבות למשקלם ואף למחירם, וחבל.

ואם את כל הדברים החשובים הללו למדנו מהמבוא לספר, קל וחומר שמי שיטרח ויקרא את כל ספרה של ורד נעם, מכריכה קשה לכריכה קשה, מובטח לו שהוא בן העולם הבא, שנאמר: "הליכות עולם לו – אל תקרי הליכות אלא הלכות".

ורד נעם, מקומראן למהפכה התנאית: היבטים בתפיסת הטומאה, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תש"ע, 408 עמודים (לא צוין מחיר)