מה היה חטאו של שלמה? לכאורה זה ברור: "וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת" (פס' א). אולם הבעיה אינה בנישואים אלא בתוצאתם: "נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם ה' אֱלֹהָיו" (פס' ד). הפרק אמנם מפריז במספרן של הנשים, אולם עיקר עניינו בעבודה הזרה שהביאו עמן.
הרעיון שנישואים עם נשים נוכריות פסולים כשלעצמם, לא בשל השפעתן התרבותית אלא בשל התבוללות והתערבבות בין העמים, מופיע בתקופה מאוחרת יותר, בספר עזרא: "לֹא נִבְדְּלוּ הָעָם יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת כְּתוֹעֲבֹתֵיהֶם לַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הַפְּרִזִּי הַיְבוּסִי הָעַמֹּנִי הַמֹּאָבִי הַמִּצְרִי וְהָאֱמֹרִי, כִּי נָשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם וְהִתְעָרְבוּ זֶרַע הַקֹּדֶשׁ בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת" (ט, א-ב). עזרא מדבר לראשונה על "זרע הקודש" המתערבב "בעמי הארצות" כבעיה חמורה.
ספר מלכים, בניגוד לעזרא, אינו מייחס קדושה לזרע ישראל כשלעצמו, אלא לדתם ולתרבותם של בני ישראל, שבמרכזן נאמנות לאלוהים. השמירה על הייחוד הדתי והתרבותי – ולא ההתבדלות הגנטית – היא הסיבה לאיסור על נישואים לנשים נוכריות. כישלונו של שלמה אינו בנישואיו אלא בכך ש"נָטָה לְבָבוֹ מֵעִם ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל… וְצִוָּה אֵלָיו עַל הַדָּבָר הַזֶּה לְבִלְתִּי לֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא שָׁמַר אֵת אֲשֶׁר צִוָּה ה'" (פס' ט-י).
*