ספרים לחג – ראש השנה תשע"ה

שארית האמונה: דרשות פוסטמודרניות למועדי ישראל, שמעון גרשון רוזנברג – הרב שג"ר, עורכים ישי מבורך ואיתן אברמוביץ', הוצאת רסלינג, 227 עמודים, 72 שקלים.
כל סיפורי רבי נחמן מברסלב: המעשיות, הסיפורים הסודיים, החלומות והחזיונות, מהדורה מבוררת על פי כתבי יד, צבי מרק, הוצאת מוסד ביאליק, ידיעות ספרים, בית – יצירה עברית, 472 עמודים, 128 שקלים.

*

ראש השנה הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה מביא עמו שלל ספרים לאוהבי מחשבת ישראל. למי שלא רוצה להחליף פנים של חילוי בפנים של חולין, או להפך, יש כמה אפשרויות מעניינות מלבד "ימים נוראים" של עגנון, שלא נס ליחו. להלן לא תבוא סקירה ממצה אלא מעין התרשמות מהורהרת (המתפרסמת רק כאן בבלוג ולא מעל דפי העיתון), ואידך זיל גמור.

שארית האמונה

נפתח ב"שארית האמונה", ספרו החדש של מורי הרב שג"ר ז"ל. מאז שנפטר רבנו עמלים תלמידיו על הוצאה לאור של כתביו, ותורתו פושטת צורה ולובשת צורה בהתאם להבנתו ולדרך ניסוחו של כל עורך ומהדיר. חביבות עליי במיוחד דרשות החג של הרב בעריכתו של ידידי ישי מבורך, וכבר כתבתי בקצרה על קובץ הדרשות לפסח ועל הקובץ לחג הסוכות, ויותר באריכות על אוסף הדרשות לחנוכה. ויש גם קובץ למועדי אייר, והקבצים של ראש השנה ושל יום הכיפורים הם אולי הפופולריים ביותר.

בעריכתו של הספר החדש, לצד ישי מבורך, השתתף גם החברותא הוותיק שלי איתן אברמוביץ'. הספר שונה מקודמיו: זהו אינו קובץ דרשות המוקדש לחג מסוים אלא "המיטב" מכל השנה – דרשות למועדים השונים: מהן שהתפרסמו בעבר, מהן שנתחדשו בעריכה ובתוספות ומהן חדשות ממש. וחשוב מכך, הוא לא ראה אור בהוצאת מכון כתבי הרב שג"ר אלא בהוצאת רסלינג, וזה כשלעצמו חידוש של ממש.

עד כה ידענו שרבנו היה קורא בשקידה, שלא לומר בשקיקה, ספרים מן הז'אנר הפוסטמודרני והפסיכואנליטי שהוצאת רסלינג אמונה על תרגומיהם. על השפעתם של חיבורים אלה על הגותו של הרב כבר עמדו המומחים. ואילו עכשיו מתהפך הכיוון, והרב שג"ר "בעצמו", כלומר תלמידיו הדוברים בשמו, מבקשים להביא את הגותו אל הקורא העברי המשכיל והרסלינגאי.

מה טיבו של מהלך זה? ראשית יש לציין שהתוצאה משובחת כתמיד. עבודתם הנאמנה של חבריי ישי ואיתן מצטרפת כאן למלאכה הנאה של אנשי הוצאת רסלינג. אך תמה אני שתי תמיהות. האחת: האם ובאיזו מידה הולמת המסגרת הזו את הרב שג"ר "המקורי"? והשנייה: האם ובאיזו מידה יצליחו דבריו לצאת מהמסגרת הישיבתית ולהיכנס ללבם של מי שאינם דוברים את שפת בית המדרש?על התמיהה הראשונה אוכל להשיב לעצמי, ברוח הספר והאכסניה, כי הרב שג"ר "המקורי" איננו קיים עוד וספק אם התקיים אי פעם. מצד אחד, קשה לי לדמיין את הרב עצמו בוחר להוציא את ספרו בדרך הזו. לא ידוע לי על הרצאות שלו בפני אנשי אקדמיה והגות (ייתכן כמובן שהיו כאלה), וככל שאני שמעתי, תמיד נשמרה נימה של הסתייגות וחצי התנצלות כאשר היה דן בהגותם של ז'יז'ק, לאקאן וכיוצא בהם. ומצד שני, נדמה שאילו הדבר היה תלוי ברב שג"ר "המקורי" – שעליו כבר נאמר "הרב שג"ר בתוך עצמו הוא גר" – גם ישיבת שיח לא הייתה קמה. והלא גם בימי חייו הספרים שנשאו את שמו לא חוברו על ידו במובן המלא של המילה, ותלמידיו היו מעורבים באופן פעיל בעריכתם, בידיעתו ובברכתו. אם כן בוודאי טוב הדבר.

על התמיהה השנייה לא אדע להשיב. טוב עשו העורכים שהקדימו מבוא משלהם, ואף הוסיפו אחרית דבר נאה מאת ד"ר גילי זיוון. את הספר פתחו בשתי דרשות שאינן מוקדשות למועד מסוים אלא יכולות לשמש מעין מבוא של הרב שג"ר עצמו המציג רעיונות עיקריים בהגותו. הדרשות למועדים מובאות בסגנון בהיר ומלוות בהערות שוליים שנועדו לספק ידע בסיסי בהגות היהודית כגון מי היו רבי נחמן מברסלב והרב קוק. הפרדוקס כאן עבורי הוא שה"תרגום" (זהו מונח חשוב בהגותו של הרב שג"ר, וראו למשל בדרשה לימי החנוכה המובאת בקובץ הזה) נעשה כאן משפת המקורות, שאני יחסית רגיל בה, לשפת הפוסטמודרניים שאותה איני דובר. כלומר מה שאמור להיות בהיר ונגיש יותר, עבורי נעשה דווקא עמום ורחוק. על כן, על התמיהה הזו – האמנם נעשו דברי הרב שג"ר נהירים למי שבקיא בהגות הפוסטמודרנית אך אינו בקיא במקורות היהדות – יוכלו רק אחרים להשיב.

על כל פנים, טשטוש הגבולות הזה בין ההגות היהודית והכללית, הדתית והחילונית, הישיבתית והאקדמית – מבורך בעיניי. ומלבד זה, אילו יצא ספר חדש של הרב שג"ר ולא חידש דבר בעולם אלא שהעלה לנגד עינינו את דמות דיוקנו ונמצאנו הוגים בו ובתורתו – דיינו. אבל זה כבר שיר לפסח, ואנחנו בערב בראש השנה, אם כן נאמר דבר על הצדיק שרבנו היה מכנה רבנו, הוא שרבים מאחינו בני ישראל עולים לקברו בראש השנה.

כל סיפורי ר' נחמן מברסלב

הספר השני שנדבר בו קצרות, ונשאיר אותו ב"צריך עיון גדול", קשור לספר הראשון בכמה קשרים. הפרופסור צבי מרק ערך מהדורה מדעית של כל סיפורי רבי נחמן מברסלב, והיא רואה אור בהוצאת מוסד ביאליק, ידיעות ספרים ו"בית – יצירה עברית". מרק הוא חוקר ותיק וחשוב של הגותו של ר' נחמן, ובספרו הראשון (והמשובח) "מיסטיקה ושיגעון ביצירת ר' נחמן מברסלב" ציין שמשיכתו להגות זו הייתה בין היתר בהשפעתו של הרב שג"ר. השפעה זו פעלה גם בכיוון ההפוך, כשהרב שג"ר נזקק למחקריו של מרק כאשר לימד מתורתו של ר' נחמן.

ר' נחמן הוא ההוגה הנחקר ביותר בתנועת החסידות. חוקר חסידות אחר, דוד אסף, הקדיש כרך עב כרס רק לרשימה ביבליוגרפית של מחקרים על אודותיו, שנחשבת כבר כמעט מיושנת. איני בקיא ברזי המחקר ולא אוכל לעמוד על חידושיו של מרק בפרשנות לכתבי ר' נחמן. אך חידוש אחד בולט לעין ואם להשתמש בביטוי של ר' נחמן, זהו חידוש שלא היה כמותו מעולם: מרק הצליח לקשור קשרים עם זקני חסידות ברסלב ולהוציא לאור כתבים מקוריים של תלמידי ר' נחמן, שעד כה נשמרו בסודי סודות ועברו מדור לדור בין בכירי החסידים. בעבר פרסם "מגילת סתרים", שבה פרש ר' נחמן את חזונו המשיחי, ובהמשך פרסם כמה סיפורים, שלא נכללו באוסף "סיפורי מעשיות משנים קדמוניות" ואף לא באוספים האחרים כגון "שיח שרפי קודש".

כל הסיפורים הללו, שנתפרסמו ושלא נתפרסמו, כלולים במהדורה החדשה, הנושאת את השם "כל סיפורי רבי נחמן מברסלב: המעשיות, הסיפורים הסודיים, החלומות והחזיונות – מהדורה מבוררת על פי כתבי יד". ובנוסח מפורט יותר: "ליקוט הנוסחים מכתבי יד נדירים וממכלול הספרות הברסלבית בתוספת פרקי מבוא והקשרי הסיפורים". ואכן, הסיפורים מובאים עם הערות מבהירות ובירורי נוסחאות, מסודרים כסדר אמירתם ההיסטורי, וקודם להם מבוא מפורט ומחכים. אף כאן עולה המתח בין הסתייגותו (בלשון עדינה) של ר' נחמן מן ה"מְחַקְּרִים" לבין האכסניה המחקרית המובהקת, אך אם זקני החסידים נתנו את הסכמתם, מי אני שאקלקל את החגיגה. וזו אכן חגיגה לכל אוהבי ר' נחמן, ולכל מי שאוהב לשמוע סיפורים מופלאים כמו "מעשה מהסוס עם הפלומפ", "מעשה מזבוב ועכביש", "האבן הטובה שגדלה באוויר", "היהודי מכה את השלאחטיץ בלחי" ועוד רבים וטובים, והכל בלשונו הזהב של הנחל נובע מקור חכמה.

הנה כי כן, שני ספרים המביאים לפנינו תורה חדשה, שהיא עתיקה מאוד ואף על פי כן היא חידוש גמור, ובוודאי כל מי שיקרא יהיה לו הרהור תשובה.

ובהמשך

לאחרונה קראתי את ספרו של אליק אייזקס "השלום הנבואי", והמאמר המוקדש לו יפורסם אי"ה בקרוב בעיתון "הארץ" [עדכון: הנה המאמר]. ועל שולחני עוד שני ספרים לחג: "אלפא ביתא תלמודי" של רות קלדרון ו"הנאום האחרון של משה" מאת מיכה גודמן, ואני מקווה לכתוב גם עליהם. ובינתיים אאחל שנה טובה ומתוקה לקוראות ולקוראים ולכל בית ישראל.

פורסם בקטגוריה סקירות וביקורות, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות בנושא ספרים לחג – ראש השנה תשע"ה

  1. מאת אודיה‏:

    ת ע נ ו ג לקרוא אותך. התגעגעתי לזה.
    תודה.

  2. מאת צבי‏:

    יש המלצה רשמית לספר בית-כנסת לראש השנה?

סגור לתגובות.