בראשית ל: אדם לאדם אובייקט

פרק ל הוא מהפרקים העצובים ביותר בספר בראשית. מערכות היחסים נעשות אינטרסנטיות באופן בוטה, אדם לאדם אובייקט. יעקב שחיכה לרחל שנים אינו יודע כיצד לחיות איתה.

חז"ל כבר ביקרו את האכזריות שבה התייחס למצוקתה: "וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל, וַיֹּאמֶר הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן?!" (ל, ב). לאה רוצה באהבתו של יעקב והילדים שלה הם כלי להשגת האהבה: "וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ לֵוִי" (כט, לד).

השפחות – כל תפקידן לשמש פונדקאיות, להגשים בגופן את מאוויי נפשם של אחרים. ילדי השפחות הם אמצעי במאבקה של רחל באחותה: "וַתֹּאמֶר רָחֵל נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי עִם אֲחֹתִי גַּם יָכֹלְתִּי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ נַפְתָּלִי" (ל, ח). יעקב עצמו הופך לסחורה כשרחל ולאה רבות על הדודאים, צמח מעודד ילודה, והן מסכמות על עסקה: יעקב לא ישכב עם רחל – זו שהוא כביכול אוהב, אך אינו שותף לצרתה – אלא עם לאה, ובתמורה תקבל רחל את הדודאים. ובסוף הפרק מתחיל המאבק בין יעקב ללבן סביב השאלה מי מהשניים הרוויח את הונו על חשבון האחר.

הפילוסוף עמנואל קאנט קבע שיש להתייחס לכל אדם כתכלית לעצמו ולא כאמצעי להגשמת תכלית אחרת. בטרגדיה של פרק ל בבראשית, כל אדם הוא אמצעי בלבד.

*

פורסם באתר 929
פורסם בקטגוריה 929 - פרקי תנ"ך, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.