ארכיון הקטגוריה: 929 – פרקי תנ"ך

אם מינוי מלך לעם ישראל היה יוזמה של העם, המבטאת כפיות טובה וחוסר אמונה – מדוע אלוהים הסכים? אם התנגדותו של שמואל הייתה מוצדקת, מדוע אלוהים הורה לו: "שְׁמַע בְּקוֹלָם" (פס' ט)? כדי להשיב על השאלה, עלינו לזכור שהפרק שלנו … להמשיך לקרוא ←

שמשון היה הכוכב הבא של ישראל. עוד בטרם נולד בישר איש האלוהים לאמו: "וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים" (יג, ה). השילוב של נזירות מבטן המעניקה לו סגולות רוחניות ייחודיות, עם כוח פיזי פנומנלי, אמור היה ליצור את הלוחם … להמשיך לקרוא ←

בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב: "מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא? מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו?" השורות הללו (פס' כח) יכולות היו להילקח משיר ליום הזיכרון: האם הבוכייה מביטה בחלון, מצפה לשמוע את גלגלי המכונית, את צעדיו בחדר המדרגות. הבן … להמשיך לקרוא ←

תוכנית ההתנקשות של אהוד בן גרא בעגלון מלך מואב מעוררת אי נוחות מסוימת. אי הנוחות הזו נובעת ממקומה של הדתיוּת בתוכנית. דתיות מבוססת על כנות ולא על העמדת פנים; והיא אמורה להיות תכלית לעצמה, ולא אמצעי להשגת אינטרסים אחרים. לא … להמשיך לקרוא ←

האם הגרלה היא דרך צודקת לחלוקת קרקעות? פרק יט מספר על סיומה של חלוקת הארץ לשבטים. קרקע היא משאב מוגבל; להקצאת קרקעות יש השלכות כלכליות, חברתיות ופוליטיות ארוכות טווח. מהם הקריטריונים הנכונים לחלוקה זו? בספר במדבר ציווה אלוהים: "לָרַב תַּרְבֶּה … להמשיך לקרוא ←

הגבעונים הם שקרנים. השקר שלהם מקצועי ומושקע. הוא מבוסס על היכרות עם התרבות הישראלית, שבזכותה הם יודעים שיזכו בהגנה רק אם יכחישו את זהותם האמתית. לגבעונים אין גאווה לאומית, ומכל מקום הם מוכנים לוותר עליה כדי לשרוד. הם מוכנים גם … להמשיך לקרוא ←

שתי שירות קדומות המופיעות בתורה, מיוחסות לאבות האומה – יעקב ומשה. הן קושרות בין אירועים שהתרחשו בתקופת האבות או בראשית ימיו של עם ישראל, לבין מאפיינים שונים של השבטים בזמן שכבר התמסדו בארץ ישראל. חיפשתי בשירות הללו את תיאור השבט … להמשיך לקרוא ←

פסוקים ד-ט מטילים מגבלות על צירופם של בני עמים מסוימים לעם ישראל. העמונים והמואבים נדחים "גַּם (=אפילו) דּוֹר עֲשִׂירִי… עַד עוֹלָם" (פס' ד), משום שלא קידמו את בני ישראל בלחם ובמים, ואף שכרו את בלעם הנביא לקללם. לעומת זאת באדומים … להמשיך לקרוא ←

החוקר הדגול של האמונה המקראית, יחזקאל קויפמן, טען שבין אמונת ישראל לבין האלילות פעורה תהום. מה שמאפיין לדעתו את האמונה המקראית הוא העדר מיתוס. בניגוד לאלים המיתולוגיים שחלים עליהם חוקי הטבע, הלידה והמוות, האל המקראי הוא טרנסצנדנטי. הוא אינו כפוף … להמשיך לקרוא ←

משה עומד בערבות מואב ונושא נאום ערב הכניסה לארץ – זהו סיפור המסגרת שבתוכו נמצא הפרק שלנו. הוא מספר בגוף ראשון רבים: "וַנֵּפֶן", "וַנַּעַל", "וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתֵנוּ", ולעתים בגוף ראשון יחיד, תוך שהוא פונה לבני ישראל בגוף שני: … להמשיך לקרוא ←