הישכם אוהבים? [לפרשת ראה]

אחד מהנושאים הרבים הנידונים בפרשת "ראה" – שקראנו השבת ולמדתי עם אפרים – הוא מקרה שבו אדם טוען, מכוח התגלות שחווה, שיש לעבוד אל אחר שאיננו ה'. ושם נאמר:

כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת. וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם. לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא כִּי מְנַסֶּה ה' אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. אַחֲרֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ וְאֹתוֹ תִירָאוּ וְאֶת מִצְוֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ וּבוֹ תִדְבָּקוּן. וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת כִּי דִבֶּר סָרָה עַל ה' אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים לְהַדִּיחֲךָ מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בָּהּ וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ. (דברים יג, ב-ו)

ננסה לדמיין: יום אחד מופיע יורם במדרחוב בן-יהודה וקורא לכל בני ישראל לעבוד את האל בעל. בעל, כך הוא מספר, נגלה אליו בחלום וכדי להבטיח את אמיתותו נתן ביד יורם סימן: בשבע בערב תיראה דמות דינוזאור כתומה ברחבת המשביר. והנה הפלא ופלא, בשבע אפס-אפס צץ הדינוזאור המובטח ועליו רכובה דמות מרשימה, הלוא היא דמותו של לא אחר מאשר – בעל, לא עלינו. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה דברי תורה והגיגים | עם התגים , , | 2 תגובות

למה לא הצטרפתי לצעדת שליט

צעדת שליט היא אסון מוסרי: היא משקפת אסון מוסרי ומקדמת אסון מוסרי. והרשיתי לעצמי להשתמש במילים חריפות שכאלה, כי אין ברירה אלא לנקוט מילים חריפות וחד-משמעיות כנגד הקמפיין האגרסיבי, הטוטאלי, החובק-כל, של כל מערכות העיתונים, אתרי האינטרנט, הטלוויזיה, הרדיו וגם מערכת החינוך בנושא זה – הקמפיין שמחלק את העולם לטובים ורעים, לאחראים ומתנערים מאחריות, לברי לבב ולחסרי לב.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מה בוער | עם התגים , , , | 29 תגובות

עוד כמה הערות על המצב

למה "עוד כמה הערות"? כי כבר העירו על המצב הרבה הערות. אבל גם אני רוצה להעיר כמה משלי. אחרי הכל, בשביל מה יש בלוג?

זיכרונות משיעור אזרחות

בשיעור אזרחות עם המורה עידית למדנו: דמוס זה עם, קרטיה זה שלטון, דמוקרטיה – שלטון העם. רעיון יפה וגם מוסרי. בדרך כלל אנשים שמתנגדים לו מניחים שבמצב לא דמוקרטי מי שהיה אוחז בשלטון זה הם עצמם. קשה יותר לדמיין דיקטטורה שבה לא אתה בשלטון, אף על פי שזה מצב סביר יותר. זה לא נעים.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מה בוער | עם התגים , | 11 תגובות

הכל בראש

א.

השבוע הגיעה מפקחת בכירה במשרד החינוך לשוחח עמנו, סטודנטים להוראה, על עניינים הקשורים בתחומי הלימוד והעבודה שלנו ושלה. בסוף דבריה הקדישה כמה משפטים למה שהגדירה "אחת הרעות החולות שלנו במערכת": לקויי הלמידה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה חינוך | עם התגים | 8 תגובות

כשאלוהים יחזור בתשובה

בשבת שובה, שנת ת"ש, דרש רבי קלונימוס שפירא בגטו ורשה את הפסוק הפותח את ההפטרה: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ" (הושע יד, ב). דרשתו של הרב, שנרצח בשואה, מופיעה בספר "אש קודש" המאגד את דבריו (עמ' ח), ואקדיש לקריאתה את הדברים שלהלן [כל הציטוטים בקטע זה לקוחים מתוך הדרשה].

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה דברי תורה והגיגים | עם התגים , , | 9 תגובות

הסדר של הרב שג"ר

הרב שמעון גרשון רוזנברג (שג"ר), זמן של חירות: דרשות לחג הפסח, ערך ישי מבורך, הוצאת מכון כתבי הרב שג"ר, תש"ע, 235 עמודים

 

מאז שנפטר הרב שג"ר מן העולם החל העולם מתעניין בו. אנשים מבקשים: תאר לי את הרב. הרי זכית להיות תלמיד שלו. אומרים שהיה אדם גדול, אז ספר קצת עליו, מי הוא בעצם היה? רוצה הייתי להשיב: אינני יודע. לכו לפגוש אותו ותיווכחו בעצמכם. הרב שג"ר, שלימד כי הקשר עם האדם איננו ניתק במותו, נפטר בטרם עת והותיר אחריו כתבים רבים. מתוכם ערך ידידי ישי מבורך את "זמן של חירות", קובץ דרשות לחג הפסח, שהוא מעין הזמנה לפגישה מחודשת.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה סקירות וביקורות | עם התגים , | 6 תגובות

פוסט פורים (אנתרופולוגיה ללא אנתרופולוגים)

א. אבי האנתרופולוג (לא אבי האנתרופולוגיה, אלא אבא שלי, שהוא אנתרופולוג) לימד אותי שפורים הוא "טקס היפוך". בטקס ההיפוך, שקיים בחברות רבות, מתהפך הסדר החברתי באופן יזום ומאורגן, במועד קבוע ובמתכונת ידועה מראש. לפיכך לטקס יש תפקיד כפול: הוא ממסד את החתרנות ומקבע אותה, ובכך הוא מאשר את קיומו של הסדר החברתי בשאר ימות השנה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה דברי תורה והגיגים | עם התגים , , | תגובה אחת

קווים לדמותו של אלוהים: קריאה בסיפור בריחת הגר

גיבורי המקרא פגשו את אלוהים דבר יום ביומו. הוא ביקר בבתיהם והופיע בחלומותיהם, דרש את תשומת לבם והטה אוזנו למצוקותיהם. הם קראו על שמו את בניהם ואת עריהם, הוא הציג עצמו כשייך להם. הם הלכו באורו והוא היה להם לצל. מיהו אלוהי הסיפור המקראי? ברשימה זו אבחן את עיצוב דמותו של האל בסיפור בריחת הגר בבראשית טז. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה דברי תורה והגיגים | עם התגים , , , | 2 תגובות

טובת המדינה: לא לשרת בצבא

"הביתה בכל מחיר": הצעה להתייעלות

למדינת ישראל מחויבות מוסרית עליונה כלפי חייליה. מחויבות זו פירושה להגן בכל מחיר על שלומו של כל חייל. הרי זהו בננו, ילד תמים וטהור עיניים. הערבות ההדדית מחייבת: הילד יחזור הביתה. בכל מחיר.

לא קשה להסיק מכך שהשירות הקרבי הוא פעולה בלתי מוסרית, המנוגדת לחובת המדינה כלפי בניה, לחובת המפקד כלפי חייליו ולחובת אם כלפי ילדיה. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מה בוער | עם התגים , | 15 תגובות

מילים מחפשות משמעות

בעקבות ביקורתו של הרלב"ג על תוארי השלילה של הרמב"ם

[א]

ברשימה קצרה זו אנסה להביא את תמצית דבריו של הרמב"ם[1] על העדר הדַּמְיוּת ותוארי השלילה, להסביר את ביקורתו של הרלב"ג[2] על שיטת הרמב"ם, ולשער כיצד היה הרמב"ם עשוי להשיב לביקורת זו. אעשה זאת בזיקה לפרשנותם של שני חוקרים שעסקו בנושא.[3]

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה דברי תורה והגיגים | עם התגים , , | 2 תגובות